הפעם הראשונה שפגשתי את פירות הצלף

היום טיילתי וראיתי את פירות הצלף האלה (בתמונה התחתונה) ונזכרתי בפעם הראשונה שפגשתי את פירות הצלף:

לפני כמה שנים הזדמנתי למעדנית בוטיק מפונפנת בחיפה וראיתי משהו מעניין בויטרינה. כששאלתי את המוכרת מה זה? היא ענתה לי "צלף איטלקי". מיד הסתקרנתי ושאלתי אותה, מה זאת אומרת "צלף איטלקי". והיא בטובה הראתה לי את "הצלפים הרגילים המקומיים" שהם קטנים כאלה, ואז את "הצלפים האיטלקים" שהם כמובן גדולים יותר, ואחרי שהיא נתנה לי לטעום הבנתי שהם גם טעימים יותר.

כשלמדתי ליקוט, גיליתי שבעצם, הצלפים שאנחנו רגילים לראות בסופר (וגם במעדניות מפונפנות), הם הניצנים הקטנים של פרחי הצלף, אחרי שהוציאו מהם את המרירות בשטיפות במים, וכבשו אותם. ואילו "הצלפים האיטלקיים" הם בעצם הפירות של צמח הצלף שקיבלו את אותו טיפול.

בתקופה הזו ממש, אני מטיילת בטבע ומלקטת פירות של צלף לכבישה ונהנית מהטעם המשובח שלהם כל השנה.

לפירות הצלף יתרונות בריאותיים רבים מאוד: הם עשירים במינרלים כמו ברזל וסידן, ויטמין A, ויטמין K (!), וקומפלקס ויטמיני B, סיבים, נוגדי חימצון וגם מסייעים לאנזימים של הגוף.

** שווה להכיר אותו, נכון?